<h1>רבינו ירוחם ני"ב חי"ט</h1>
<h2>דף כא.</h2>
מי שטעה והתפלל של חול בשבת כלומר אתה חונן וכו' יגמור כל אותה ברכה זה פשוט בברכות והר' אשר מלוניל כתב דוקא באתה חונן גומרה אבל בשאר ברכות פוסק באמצע הברכה ויש אומרים דהוא הדין לשאר ברכות וכן עקר וכתב הרא"ש דוקא בערבית ושחרית ומנחה גומרה אבל במוסף פוסק אפילו באמצע ברכה וי"א כי הוא הדין למוסף שגומרה וכן כתב הר"אבד ועוד כתב שאם התפלל י"ח וחדש בה דבר מועט במוספין יצא.
<h2>דף כו.</h2>
מוספין כל היום כך פשוט בברכות ויכול להתפלל בבקר ומהבקר עד הערב וכן כתבו בתוספות וכן פשוט במגלה. טעה ולא התפלל מוסף אינו מתפלל ערבית שתים דבהא אמרינן עבר יומו בטל קרבנו ואע"ג דאמרינן טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים ולא אמרינן בזה עבר יומו בטל קרבנו לא דמי דהכא כיון שעבר זמן המוסף ומזכיר בתפלה קרבן המוסף אינו ראוי להתפלל אלא בזמן הקרב' המוסף אבל שאר תפלות אף על פי שנתקנו כנג' הקרבנות מכל מקום אינו מזכיר בהן קרבנו' ורחמי נינהו והלואי שיתפלל אדם כל היום כלו כך כתב רשב"ם.
<h2>דף כו:</h2>
טעה ולא התפלל מנחה בערב שבת מתפלל ערבית שתי' של שבת כלומר שיאמר בכל אחת אתה קדשת כמו בשבת בערבית. וכן אם טעה ולא התפלל מנחה בשבת היאך יתפלל במוצאי שבת כתבתיו בנתיב זה ח"כ כך פשוט בברכות.
<h2>דף כז:</h2>
מתפלל של שבת בע"ש כך פשוט בברכות פי' מפלג המנחה ולמעלה שהוא מי"א שעות חסר רביע פי' ולאחר יציאת הככבים קורא ק"ש בעונתה כיון שמתכוין למצוה אין חשש לסמוך גאולה לתפלה ועוד פשוט ואם הוא יום מעונן והיו סבורים שהוא לילה וטעו והתפללו צבור ואחר כך זרחה חמה הצבור אין חוזרין להתפלל והיחיד חוזר ומתפלל.
<h2>דף כח.</h2>
תפלת מוסף אם שהו כ"כ בשבת או בי"ה בבית הכנסת שהגיע זמן תפלת מנחה מתפלל תפלת מוסף קודם שאין זה בכלל היו לפניו ב' תפלות א' של מוסף ואח' של מנחה מתפלל מנחה ואחר כך של מוסף. וכן הדין לאכול סעודת הבקר כך כתבו רבי' פרץ ור"ס.
היו לפניו שני תפלות מנחה ומוסף מתפלל מנחה ואחר כך מוסף כך פשוט בברכות ובירושלמי כתב כי בזמן מנחה קטנה מקדים מנחה למוסף אבל במנחה גדולה שהוא ז' שעות אין לחוש וגמ' דידן לא חלק וי"א כי מה שאמרנו שמקדים מנחה להתפלל שתיהן כגון שרוצה לישב בסעודה ואינו רשאי לישב עד שיתפלל כההיא דירושלמי אבל אם אינו צריך להתפלל מנחה מקדים מוסף ומתפלל מנחה עם דמדומי חמה. אינו אסור לטעום כלומ' לאכל קודם תפלת מוסף כך פשוט בברכות.
<h2>דף ל.</h2>
כתב רי"ף אין יחיד מתפלל תפלת מוסף נדב' פשוט כתבו על ההיא דהלואי שיתפלל כל היום כלו (כא.) ויש אומרים כי הוא הדין לתפלת יוצר של שבת ורב האיי כתב שמתפלל נדבה בשבת בין יוצר בין מוסף בין מנחה.
מתפללין תפלת מוסף אפילו שלא בחבר עיר כך פשוט בברכות כלומר שמתפללין מוסף ביחיד והכי נהגינן וכן פסקו ר"ח ורי"ף ברכה שאו' שליח צבור בליל שבת מעין שבעה ברכות שהיא מגן אבו' בדברו אין בה מלכות. וי"א כי האל הקדוש במקום מלכות וי"א כי אלדי אברהם חשוב במלכות כך כתבו בתוספות בברכות (מ:) על ההיא דכל ברכה שאין בה מלכות.
<h2>דף ל:</h2>
כמה ישהא בין תפלת יוצר למוסף כדי הלוך ד' אמות כך כתוב בירושלמי שישהא בין תפילה לתפלה כשיש לו להתפלל שני פעמים כגון שטעה או כגון מוסף עם יוצר או עם תפלה אחרת, כדי שתתחונן דעתו עליו, כלומר שתהא דעתו מיושבת עליו לערוך דבריו בתחינה.
<h2>דף מח:</h2>
ברכת המזון בשבת בברכ' בונה ירוש' מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ואומר קדושת היום באמצע כך פשוט בברכות וכתב רי"ף מתחיל בנחמה כלומר שאומר נחמנו י"י אלדינו בציון עירך ומסיים בנחמה שאומר והעלנו לתוכ' נחמנו בה כי אתה הוא בעל הנחמות בא"י מנחם עמו ישראל בבנין ירושלם וקדושת היום באמצע פירוש רצה והחליצנו: ורש"י פירש מתחיל בנחמה כלומר דבשבת אין צריך להתחיל ולסיים אלא כמו בחול רחם ובונה שהם נחמות רחם כמו נחם אלא השנוי שיעשה בשבת הוא שיאמר קדושת היום באמצע וכן הסכימו בתוספות. ומה שכתב רי"ף שחותם מנחם עמו ישראל בבנין ירושלם יש שהקשו עליו כי אין חותמין בשני ענינים ויש שתרצו שאם היה אומר מנחם עמו ישראל ובונה ירושלם היו ב' ענינים אבל בבנין ירושלם אינם שני ענינים והר' יונה כתב שאפי' בבנין ירושלם הם שני ענינים אלא אם ירצה יאמר מנחם ציון בבנין ירושלם דציון וירושלם אחד הוא.
<h2>דף מט.</h2>
ועוד פשו' ומוכח שאם טעה ולא אמר רצה ודוקא שנזכר קודם שהתחיל ברכ' הטוב והמטיב אבל אם נזכר אחר שהתחיל ברכת הטו' חוזר לראש פי' לראש ברכת המזון ויש מי שפירש לראש ברכת בונה ירושלם כיון שעדין לא סיים ברכת הטוב והמטיב וראשון עקר כי הם כלם כמו ברכה א' מעין שלש ברכות של תפלה ראשונות ואחרונות וכן כתב הרא"ש. ואם הוא שבת ויום טוב היאך אומר אם טעה ולא הזכיר כתבתיו בענין יום טוב ואם הוא שבת ור"ח כתבתיו בענין ראש חדש.
